השירים שמופעים באתר עוסקים בחוויה נפשית של התכנסות, חרדה ודיכאון, ובניסיון לתת לה צורה לשונית מדויקת. הם נכתבו מתוך תקופה של שבר,
אך אינם מבקשים לתעד אותו, אלא לפעול מתוכו: להקשיב, לזקק, ולנסח מצבי קיום עדינים ושבריריים.
לצד התכנסות ופחד שנוכחים בשירים, נוכחת גם תנועה של תקווה והרצון שלי להיראות – כמיהה זהירה למגע, לנוכחות, להכרה ולפתיחה זהירה אל עולם.
השירים נעים בין מרחבים שונים של קשר: הקשר הטיפולי, הקשר עם הבת הצעירה שלי, ומערכות יחסים רחבות יותר,
כמקומות שבהם מתאפשרת החזקה,אך גם מתחדדים מתח, אשמה וקרבה.
הכתיבה היתה עבורי כלי טיפולי בתוך התקופה הבלתי יציבה הזו. העיסוק בשפה עידן וריכך רגעים שהרגשתי שהכל מטושטש, נופל ומתפרק. הכתיבה נתנה לי קצה חוט,
משהו לאחוז בו כדי לא להיעלם בתוך הכאב.
מעולם לא דמיינתי שאוציא את השירים החוצה, אבל לאט לאט נולד ספר.